פסק-דין בתיק ת"ק 11092-08-12

1. לתובע מכונית מסוג אלפא רומיאו שנת ייצור 1997. אין מחלוקת כי מדובר ברכב יחודי בישראל.

2. לנתבעת 1 מוסך ששבו נהג התובע לטפל ולתקן את מכוניתו במשך כ- 12 שנים.

3. התובע הביא את מכוניתו לטיפול במוסך של נתבעת 1 (להלן: המוסך).

בעת הטיפול ברכב, שמעו עובדי המוסך ציפצופים במנוע ומכאן מתחילה הפרשה שהביאה את התובע להגיש את תביעתו.

4. יש לציין, כי את התקלות במכונית התובע, עקב גילה, לא ניתן לאתר באמצעות מערכת מיחשוב, כפי שנעשה במכוניות חדשות והאיבחון נעשה לפי שמיעה ורמת המקצועיות של אנשי המוסך.

5. בתחילה היתה השערה כי הרעשים מגיעים מרצועת המנוע  ומאחר ואין בארץ רצועה חדשה, הוזמנה מחו"ל רצועה חדשה והיא הורכבה במקום הישנה (עד הגיע הרצועה החדשה הורכב במנוע רצועה זמנית).

 6. גם לאחר הרכבת הרצועה לא פסקו הרעשים והשערת אנשי המוסך היתה כי הרעשים מגיעים מהאלטרנטור. התובע בחר לשפץ את האלטרנטור באמצעות משפץ אלטרנטורים אחר, דבר שעלותו היתה 500 ש"ח. משהורכב האלטרנטור המשופץ, התברר כי הרעשים מהמנוע לא פסקו (הם לא פסקו גם שבמוסך הרכיבו אלטרנטור חדש לנסיון).

7. כאשר התברר למוסך כי הרעשים ממשיכים למרות החלפת האלטרנטור והרצועה, הם הודיעו לתובע, כי יש לפתוח את אגן השמן (הקרטר) והתובע הסכים. משנפתח אגן השמן, התברר כי מערכת המסבים שחוקה לחלוטין וכי שבבים נמצאים באגן השמן וזו הסיבה לרעשים. מנהל המוסך שהעיד במשפט, אמר כי מכיוון שהשברים היו באגן השמן, השמן בלע חלק גדול מהרעש שהשברים גרמו ולכן לא ניתן היה לאתר את מקור הרעש מלכתחילה. לפיכך, מדובר באיתור תקלה על דרך האלמינציה.

8. לאחר פתיחת אגן השמן, התברר למוסך והדבר הוסבר לתובע, כי המנוע הקיים הוא בלתי ניתן לשימוש וכי יש להרכיב מנוע חילופי, שעלות כ- 17,000 ש"ח.

9. התובע סרב בטענה, כי כיוון שהוא הכניס למוסך מכונית במצב נסיעה, הוא דורש להחזיר לו את מכוניתו במצב נסיעה. יש לדחות טענה זו, הואיל והמוסך לא גרם למכונת כל נזק, המוסך רק ניסה לתקנה. העובדה שבזמן הטיפול אותרו רעשים, רק מלמדת כי אנשי המוסך פעלו כדי למנוע נזק נוסף למנוע, אם וכאשר הרעשים ממשיכים להתקיים.

10. עוד טען התובע, כי אנשי המוסך לא אמרו לו לפני פתיחת אגן השמן, כי עלולים להתגלות שבבים. טענה אחרונה זו היא אבסורדית בעליל, הואיל ולפני הפתיחה לא ניתן לדעת כלל מה יהיו הממצאים.

11. נתבעת 1 שלחה לתובע ביום 14.8.12, מכתב תשובה לפנייתו. במכתבה, כותבת הנתבעת 1 כי היא ציינה בפניו ש"לא היה מקום כבר בשלב הראשון להחליף את מנוע הרכב אלא נעשה נסיון לפתור את התקלה בעלות מינימאלית". אך "יחד עם זאת, מאחר והינך לקוח ותיק בחברתנו, הוצע לך, לפנים משורת הדין ולסיום המחלוקת, להרכיב במכוניתך מנוע במחיר של 7,000 ש"ח לפני מע"מ".

גם הצעה זו נענתה בסירוב על ידי התובע.

12. התובע טוען לשני ראשי נזק. האחד - תשלום בסך של 4,900 ש"ח עבור החלקים שהוא החליף ושלא הביאו לפתרון הרעשים במנוע והשני - 17,502 ש"ח עבור מנוע חלופי.

13. את הדרישה לתשלום בגין החלקים שהורכבו במנוע, יש לדחות, מכיוון שהוברר, כי חלקים אלה נמצאו בלתי תקינים כשלעצמם והחדשים שהורכבו, יועברו למנוע החדש, כך, שגם אם חלקים אלה לא היו מוחלפים לפני התקנת המנוע החילופי, היה על התובע להחליפם בכל מקרה, כיוון שהם היו פגומים.

14. לגבי המנוע החילופי, התובע עצמו העיד כי הוצע לו על ידי אחר, מנוע חילופי בסך של 10,000 ש"ח, לפיכך, בכל מקרה הנזק הנטען בגין מנוע חילופי, אינו יכול לעלות על סך של 10,000 ש"ח.

15. המכשול העיקרי העומד בפני התובע להוכיח את תביעתו הוא, שהתובע לא המציא חוות דעת של שמאי רכב שלפיה המוסך התרשל בטיפולו במכונית התובע או לא פעל במיומנות כאיש מקצוע בתחום תיקוני רכבים וכי המוסך גרם נזק למנוע המכונית.

16. בית המשפט אינו מומחה בתחום תיקוני מכוניות ועל מנת שבית המשפט יוכל לקבוע כי הנתבעת 1 התרשלה או לא פעלה במיומנות והדבר גרם נזק למנוע, עליו לקבל חוות דעת של מומחה.

מאחר והתובע לא המציא חוות דעת של מומחה, יש לדחות את תביעתו.